החלטה בתיק ע"ח 6202-02-12

1.         עניינה של החלטה זו בערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים מ-29.1.12, לפיה יימסר למשיב רכב שנתפס ב-4.9.11 (להלן: "הרכב") עד לא יאוחר מ-5.2.12. מכוח החלטתי מ-5.2.12, הרכב עדיין מצוי בידי העוררת.

2.         לאחר שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי דין הערר להידחות.

3.         ההחלטה שביסוד הערר באה לאחר מהלכים דיוניים מרובים, שבמסגרתם ניתנו לעוררת הזדמנויות לבסס את החשד כי הרכב היה מעורב בהסעת שוהים שלא כדין בישראל. לעניין זה לא הצליחה העוררת לבסס את שנדרש ממנה, למרות כל ההזדמנויות שניתנו לה לשם כך. זאת, בין היתר, לנוכח מה שעולה מן הדיסק ומן התצהיר שבא בעקבותיו.

4.         במצב העניינים האמור ובכלל, אין הצדקה למנוע מסירת הרכב למשיב רק בשל הספקות שמעלה העוררת בעניין בעלותו ברכב. אכן, מתעוררים סימני שאלה לגבי טענת המשיב כי רכש את הרכב. עם זאת, משהבעלים הרשום מאשר כי מכר אותו, ומשלא הוגשה תלונה על גניבת הרכב, ולא באה טענה מצד מישהו אחר לזכויות ברכב במשך כל פרק הזמן שחלף, אין הצדקה לכך שהרכב לא יימסר למשיב, הטוען לזכויות בו. זאת במיוחד לאחר שהרכב תפוס בידי העוררת מזה יותר מחמישה חודשים.

5.         לעניין פרק הזמן הארוך של התמשכות החקירה, אשר היה אחד משיקוליו של בית המשפט קמא להורות כפי שהורה, אוסיף את שייאמר להלן. העוררת טענה כי למשיב תרומה להתמשכות החקירה, בכך שנמנע מהתייצבות לחקירות שאליהן זומן. גם אם היו קשיים מסוימים בהקשר זה, הרי שאין בהם לשלול התחשבות בגורם הזמן כשיקול למסירת הרכב בשלב הנוכחי. בסופו של יום המשיב מסר שלוש הודעות במועדים שונים בתקופה שבין ספטמבר 2011 לינואר 2012, וביצעו עמו פעולות חקירה נלוות (דוגמת הצבעה על מקום רכישת הרכב וחיפוש ברכב). לצד אלה בוצעו פעילות חקירה מגוונות נוספות. משהמצב עתה הוא כפי שתואר לעיל, צדק בית המשפט קמא כשהורה כפי שהורה לעניין מסירת הרכב למשיב.

6.         השורה התחתונה היא, כי הערר נדחה, ועל העוררת למסור הרכב למשיב ללא דיחוי.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, ט"ז בשבט תשע"ב, 9 בפברואר 2012.

המזכירות תשלח ההחלטה אל העוררת ואל ב"כ המשיב בדחיפות.

נציגי העוררת מוזמנים לקחת את תיק החקירה מן המזכירות הפלילית של בית המשפט.

             ; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: